מירס תקשורת בע"מ נ' עמאד

החלטה

1. בפני טענת נתבע בדבר העדר סמכות מקומית לדיון בתובענה זו.

המבקש, הוא הנתבע, טוען כי הסמכות המקומית לדיון בתובענה נתונה לבית משפט השלום בנצרת במקום בו נכרת ההסכם בין הצדדים.

ראשיתו של תיק זה כבקשה לביצוע תובענה אשר הוגשה כנגד המבקש בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה. ההתנגדות לביצוע התובענה הוגשה באותה הלשכה, אך מאחר ולטענת ב"כ המשיב, בסעיף 11 לתובענה, הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בתל אביב בשל תנית שיפוט מוסכמת, הועבר הדיון בהתנגדות שהוגשה, לבית משפט זה.

2. תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בפני הנתבע שתי אפשרויות להגשת התנגדותו. האחת בלשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה התובענה לביצוע והשנייה בלשכת ההוצאה לפועל הסמוכה לבית המשפט אשר לו קנויה הסמכות המקומית לדעתו.

בבר"ע 975/09 מחוזי (ירושלים) טכנוקריט (1992) בע"מ נ. כ.ס.מ. הנדסה ובניין בע"מ, נקבע ע"י כב' השופט יצחק ענבר:

"ראינו לעיל כי על פי התקנות קובע הנתבע מיהו בית המשפט המוסמך מבחינת המקום לדון בהתנגדותו, כאשר לרשם ההוצאה לפועל לא הוקנה כל שיקול דעת בעניין זה. אלא ששטר ושוברו בצידו: על בחירת הנתבע להתבצע באמצעות הגשת ההתנגדות ללשכה, אשר בבית המשפט שלידה הנו מעוניין לקיים את הדיון בהתנגדות. לכן, כאשר הנתבע מעוניין לקיים את הדיון בבית המשפט, אשר לשיטתו אליו צריך היה להגיש נגדו תובענה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, עליו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית משפט זה. לעומת זאת, אם הנתבע יבחר להגיש את ההתנגדות ללשכה שבה פתח התובע בהליך, אזי הוא יראה כמי שמחל על טענת חוסר הסמכות המקומית וכמי שהסכים לסמכותו המקומית של בית המשפט שליד לשכה זו".

בענייננו היה על המבקש להגיש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת לו סבר כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט הסמוך לאותה לשכה ומאחר ובחר להגיש את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, יש לראות בכך, לכאורה, ויתור על טענת העדר הסמכות המקומית.

אלא שכאן ההתנגדות לא הועברה לדיון בבית המשפט הסמוך ללשכה בה הוגשה הבקשה לביצוע אלא לבית משפט אחר, בתל אביב בהתאם לטענת המשיב בתובענתו.

דהיינו, גם המשיב לא הסכים כי הסמכות המקומית לדיון בתובענה היא בבית משפט השלום בפתח תקווה וטרח לטעון זאת בכתב תביעתו כך ששאלת הסמכות המקומית שנויה במחלוקת ונותרה כזו.

טענת ויתור ומחילה על טענת חוסר סמכות מקומית באמצעות הגשה ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע, צריכה להינתן לטענה הנטענת על ידי התובע בכתב תביעתו. מאחר והתובע לא טען לסמכות מקומית לבית המשפט השלום בפתח תקווה, לא ניתן לראות בעצם ההגשה בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה כויתור ומחילה על טיעון שכנגד.

ניתן להשתמש בפעולה הטכנית של הגשה ללשכת ההוצאה לפועל בה מבוצעת התובענה כויתור על טענת העדר סמכות מקומית, רק כאשר התובע עצמו טוען לסמכות מקומית בבית המשפט הסמוך לה או אינו טוען לסמכותו המקומית של בית משפט אחר.

יש לראות בעצם פתיחתו של תיק הוצאה פועל בלשכה מסויימת כטענה מכללא בדבר סמכות מקומית לבית המשפט הסמוך לה רק אם אין טענה לסמכות מקומית אחרת בתובענה עצמה.

מרגע שטען התובע לסמכות מקומית אחרת מזו הנובעת מהוראות תקנה 109ב, רשאי הנתבע אף הוא לטעון להעדר סמכות מקומית לבית המשפט לו טען התובע.

בנסיבות העניין, יש לדון בבקשה להעדר סמכות מקומית ואין לדחותה על הסף מכוח הוראות תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל כטענת ב"כ המשיב.

3. לעצם טענות הצדדים, אין מחלוקת באשר לעובדות הנטענות על ידי כל אחד מהצדדים, דהיינו, סמכות מקומית לכאורה לבית משפט השלום בנצרת לולא תנית שיפוט מוסכמת בהסכם שנכרת בין הצדדים.

טענתו של ב"כ המבקש כי אין משמעות לתנית השיפוט המוסכמת היא טענה סתמית ובלתי מבוססת.

לפיכך, הנני דוחה את הבקשה להעברת הדיון ומחייבת את המבקש בהוצאותיה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תש"ע, 06 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.